מהי הידרופוניקה

מהי הידרופוניקה ?

היסטוריה

לגידול צמחייה הידרופונית בארץ יש היסטוריה קצרה יחסית. הניסיון הראשון להכניס את הצמחייה ההידרופונית לארץ נעשה באמצע שנות ה- 70 על-ידי חנות הפרחים הידועה “פרחי כץ” שבתל אביב, ומשתלת מכירה קטנה בשם “טוף מרום גולן” שבקריית שאול. שני הגופים הללו מכרו עציצים הידרופוניים שיובאו מהולנד .

בשנת 1982 הוחלט בארגון “גרנות” – המפעלים האזוריים של הקיבוצים שרון, עמק חפר ומנשה, על הקמת חממות משוכללות – “בתי צמיחה גרנות”, לגידול ולייצוא צמחי בית חשופי שורש. מטרת ההחלטה היתה להקטין את עלויות הייצוא באופן משמעותי.

המידע על גידול צמחייה באופן זה היה אז מועט, ומקורות הידע היחידים היו קיבוץ עין גדי והמכון הוולקני בפקולטה לחקלאות שבמכון ויצמן, שבו פותחה שיטה לגידול צמחי בית בתמיסת מזון זורמת (מתמ”ז). בשנת 1984 הוכנסו הצמחים הראשונים, אשר גודלו בשיטה זו במשתלת יד חנה. תוך זמן קצר התברר כי שיטת גידול זו אינה משתלמת כלכלית, וכי יש לחפש דרכים אחרות לגידול.

דרכים אלו אכן נמצאו בהולנד ובגרמניה בדמות צמחים השתולים במצע הידרופוני ומטופלים בהשקיה ובדישון המיוחדים להם. במהלך אמצע וסוף שנות ה- 80 יצאו נציגים מקיבוץ יד חנה לאירופה על מנת ללמוד את סודות השיטה.

במקביל להתפתחות השיטה החלה גם לחדור לישראל תרבות השימוש בצמחייה כחלק מעיצוב הבית והמשרד. מחקרים ושיטות ניהול חדשות הוכיחו כי ככל שסביבת העבודה מטופחת יותר, כך עולה שביעות רצונות ותפוקתו של העובד.

באותם ימים החל להתגבש אופי המשתלה, והיא החלה לספק את כל צורכי הגנן הקשורים להידרופוניקה: צמחים, עציצים, מכלים, דשנים, חומרי ריסוס והדברה, מדידים ומצעי גידול. בנוסף החל גם שיווק של “קומפלטים” מוכנים, וכן ביצוע עבודות אצל הלקוח הסופי על-ידי הגננים. השיטה החדשה הביאה בשנים אלו לגידול שנתי קבוע של כ- 20% במספר הלקוחות.

בתחילת שנות ה- 90 נסגרה משתלת עין גדי ומלאי הצמחים שלה נרכש על-ידי משתלת יד חנה. בתחילת שנת 1999 העתיקה המשתלה את מיקומה למושב גן חיים, ושמה שונה לשם המלווה אותה עד היום: “המרכז הארצי להידרופוניקה”.